במרוצת השנים התפתחות החברה גרמה לשינוי התפיסה החברתית, הנוגעת, בין היתר, לנושא שקשור לכל אחד ואחת מאתנו – מהו תא משפחתי?. לא פעם התעוררו מחלוקות בנוגע לדרך חייהם של בני זוג החיים יחד, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בהקמת תא משפחתי משותף שלא תמיד גם מבוסס על זוגיות פורמאלית. אם כי החלום של הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם הוא חלום אוניברסלי, המשותף לכל המינים.

מכאן, במאמר שלהלן, בשים לב למבואר, נבאר ונחבר, בין שלושה מונחים שיונקים זה מזה העוסקים "בגידול ילדים". לאמור – נסביר מהי משמורת ילדים והמשמעות שלה. בהתאם נסביר מהי אפוטרופסות, וכן מה הדין באשר "להורות משותפת". המאמר דנא, מיועד לכם – הורים שמצויים חלילה בהליך גירושין ורוצים לדעת את הבסיס המשפטי לטיפול בילדיהם, או לכם – ההורים שמבקשים לקבל מידע על משמורת ילדים, או על גידול ילדים שלא במסגרת תא משפחתי גרעיני (קרי – הורות משותפת, כפי שנסביר בהמשך).

נעיר, מאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהי אפוטרופסות?

אפוטרופסות, היא סטטוס משפטי, לפיו הורים (כברירת מחדל) משמשים בתור האחראים והאמונים על שלומו, גידולו, וביטחונו של ילדם. אפוטרופסות, נרכשת למעשה או באופן טבעי (כאשר מדובר בהורים) או מכוח הוראה שיפוטית. הדין העוסק באפוטרופסות, קבוע במדינת ישראל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"). החוק כאמור, קובע כי הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, מכאן גם חובת ההורים לדאוג לילדיהם על כל המשתמע מכך.

משמורת ילדים:

כאמור, אפוטרופסות, היא הסטטוס המשפטי לפיו הורים אמונים על גידול ילדיהם, על כל ההיבטים הנלווים לכך. בהתאם, "משמורת ילדים" הוא מונח פרי פסיקה, המפריד בין הוריו של קטין לאפוטרופוסים של הקטין. משמורת הינה החלטה בדבר מגוריו של הקטין ומי ההורה המשמורן, כלומר "חזקה". משמורת תיקבע באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת כאשר מתקיים שינוי באורח החיים של הקטין, לרוב – כאשר הוריו עוברים מחיים משותפים בבית אחד, לפרידה ומגורים בבתים שונים. אז, תקבע הערכאה המשפטית, מי יהיה ההורה המשמורן, אצלו ישהה הילד בשגרה. כאשר נקבע הורה משמורן אחד, יהיה מדובר במשמורת בלעדית. אז, יזכה ההורה האחר לזמני שהות.

רבים נוטים לחשוב כי ההורה המשמורן הוא ההורה 'המחליט', שמקבל החלטות בנוגע לילד. מחשבה זו שגויה מיסודה, שכן המשמורן אחראי על דאגה לילד ומקום מגוריו. קבלת ההחלטות בנוגע לחייו של הילד, הינה של שני הוריו תמיד, כאפוטרופוסים של הקטין.

בד בבד, נעיר ונזכיר כי הורים, הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ובהתאם גם המשמורנים. ברירת המחדל, היא בעת גירושין לרוב, או אז עולה הצורך להסדיר את חלוקת המשמורת בין הילדים להוריהם. לרוב, ההנחה היא שהורה אחד ישמש בתור משמורן, קרי – מי שאחראי על הטיפול השוטף בילדיו. ההורה השני (האב לרוב) ייהנה מזמני שהות, כלומר – ימים קבועים שבהם הוא יזכה לטפל ולשהות במחיצת ילדיו. האמור עד כה, עוסק במקרים "הרגילים", אך כיום ישנם גם הורים שהם לא בהכרח בני זוג, שמבקשים לגדל ילדים יחדיו. על כך – בחלק הבא.

מהי הורות משותפת?

המונח הורות משותפת, עוסק בחלוקה שוויונית בין בני הזוג, הוריו של הילד, בכל הנוגע לדבר אחריותם, מעורבותם וגידולם של הילדים המשותפים. ברור כי מדובר בגידול והתפתחותו של הילד בכל היבטי החיים, הן המנטלי והן הכלכלי.

הסכם בדבר הורות משותפת מונה שני עקרונות ברורים: זכותו של הילד לקשר משמעותי וערכי עם הוריו ולקיחת אחריות מצד ההורים על ילדיהם. כבר עתה יובהר, כי הסכם ההורות המשותפת, יתכן שיתקיים בין בני זוג שמגדלים את ילדיהם יחד תחת קורת גג משותפת, וכן גם בין בני זוג שלא. דוגמא קלאסית לעניין זה, היא בני זוג שהחליטו על הבאת ילד לעולם, מבלי שיתקיים ביניהם קשר זוגי. כך שהקמת התא המשפחתי בעניינם לא מבוסס על זוגיות "רגילה" אלא על זוגיות "אד הוק". בהתאם, הורות משותפת מהסוג האמור, מבוססת ככלל על "הסכם הורות משותפת", שמסדיר את כלל היבטי גידול ילדם.

הורות משותפת לזוגות חד – מיניים:

היות והדין האישי במדינת ישראל מושתת על המשפט העברי–יהודי, אזי מצבם של הזוגות החד מיניים במדינת ישראל אינו "מוכר ומקובל". אחד הקשים שעימם נאלצים להתמודד הזוגות החד מיניים, הוא הקונפליקט – כיצד יוגדר הקשר ביניהם לאחר הבאת הילד לעולם, והאם הגדרת הקשר יכולה להשפיע על הסכם ההורות המשותפת. דווקא בגלל הקשיים שעימם נאלצים להתמודד הזוגות החד מיניים – עד שתהיה חקיקה מוסדרת – לזוגות אלו מומלץ ביתר שאלת להסדיר את הורותם במסגרת של הסכם הורות משותפת.

סוף דבר:

בכל הנוגע למשמורת ילדים, יש צורך בחוות דעתם של אנשי מקצוע, כדוגמת עובדים סוציאליים, אשר מעריכים את טובת הילד ואף את רצונם. מלבד לאנשי המקצוע בתחום הרווחה ולאור ההליך המשפטי הסבוך, שלעיתים יוכל להתנהל בשתי ערכאות שונות (הליך גירושין מרכזי בבית הדין הרבני והליכי משמורת בבית המשפט לענייני משפחה), יש צורך בעורך דין לענייני משפחה, אשר ילווה אתכם בתהליך ויסביר על ההשלכות של כל החלטה המתקבלת. החלטה זו יכולה להיות הרת גורל להתפתחותו של הילד וגם לכם ההורים.

הפוסט משמורת, אפוטרופסות והורות משותפת הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר

משרד עו"ד לוסי מאיר מתמחה במתן טיפול משפטי מקיף, מנוסה המאופיין בטיפול ברגישות גבוהה כאשר מדובר בנושא אפוטרופסות.

בין אם מדובר במינוי אפוטרופוס או בביטול מינוי אפוטרופוס במקום שלא היה כלל צורך במינוי או שהמינוי מבוצע שלא כהלכה, אתם זקוקים למשרד עו"ד המתמחה בתחום, שיידע לפעול במהירות וביעילות ולהשיג את המטרה הכאובה של מינוי אפוטרופוס או ביטולו של מינוי שאינכם חפצים בו למען יקירכם.

כאשר אני פוגשת לקוחות שפנו אלינו לליווי בתהליך של מינוי אפוטרופוס ליקיריהם או ביטול מינוי אפוטרופוס ליקיריהם בטענה כי לא היה מקום למינוי או שהמינוי בוצע שלא כהלכה, או במקרים בהם יש חשש לטיפול לא ראוי של האפוטרופוס בענייניו של החסוי יש ללקוחות אלו מכנה משותף: כולם פונים אליי עם כאב אדיר ומצוקה.

אפוטרופסות – כלי מגן עבור החסוי

צריך להבין, אפוטרופסות יכולה להיות (וצריכה להיות) ככלי מגן עבור החסוי שאינו יכול לנהל את ענייניו וזאת כאשר מבקשים למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לנהל את ענייניו.

במצב דברים זה, כוחה ואף חובתה של המדינה להבטיח שאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו יקבל הגנה בדמות אפוטרופוס; במקרים אלו, מינוי אפוטרופוס נתפס כחובה מוסרית ממש, כאחריות חברתית וכפתרון חיוני.

• כאב של אימא שצריכה למנות לבנה הבגיר אפוטרופוס לגוף – משום שהבן סובל ממחלה נפשית והינו זקוק לטיפול רפואי. בשל מצבו הנפשי אינו יכול הבן, החסוי למעשה, לתת הסכמתו או חתימתו לצרכי הטיפול הרפואי.
• כאב של הורים שניטלה מהם האפוטרופסות על בתם המאובחנת כבעלת פיגור שכלי, על אף שלא היה מקום ליטול מהם את האפוטרופסות ולתת אותה לעמותה.
• כאב של בת שמינו לאימה הקשישה אפוטרופוס וקיים חשש לניהול לא ראוי של האפוטרופוס בענייניה של אימה ומכל מקום לא ניתן לאימה די כספים לכלכל את צעדיה ולחיות את שנותיה האחרונות ברווחה ובנועם.

אפוטרופסות – כלי השולל זכויות אדם

אפוטרופסות במקרים מסוימים, יכולה בהחלט להיות גם כלי השולל זכויות אדם הבסיסיות והחשובות ביותר כגון: כבוד לאוטונומיה של הפרט ולזכותו לקבל את ההחלטות על חייו ולנהל את קניינו ורכושו.

תשומת ליבכם לנתונים הבאים:

• הסכמתו של האדם החסוי אינה נחוצה לצורך קבלת החלטות על חייו, האפוטרופוס יקבל החלטות רבות שלא בנוכחותו וודאי שלא בהסכמתו.
• ההחלטות שיתקבלו על החסוי נוגעות לגופו, לטיפול רפואי אשר יבוצע לו, פיזי או נפשי, החלטות הנוגעות להשמתו במוסדות, החלטות הנוגעות לרכושו, כספו קנייננו!
• למרבה הצער, לעיתים האפוטרופסות מייצרת קרקע פוריה לניצול ולמרמה וזאת בשל מתן הכוח המופרז לאפוטרופוס תוך שלילה כמעט מוחלטת של זכויות החסוי.
• לעיתים משרד הרווחה הוא זה שיבקש מינוי אפוטרופוס וזאת בשל העומס הרב המוטל עליהם והעדר היכולת לטפל באוכלוסיות מוחלשות.
• מחקרים מעידים כי אפוטרופסות עלולה להשפיע לרעה על החסוי וכיצד הוא תופס את עצמו ואת יכולותיו. החברה מציבה בפניו מציאות בה הוא נעדר יכולת לקבל החלטות על חייו, גופו ורכושו כך התלות של אותה אוכלוסייה מוגברת ויש לבחון היטב גם מן ההיבט הפרטי של החסוי ותפיסתו את עצמו האם נכון ונחוץ למנות לו אפוטרופוס?! לא תמיד ההיבט הזה נבחן.
• במרבית המקרים שכבר מונה אפוטרופוס, דיי במהרה מועבר החסוי למוסדות שונים. האם זה נחוץ? האם זה ראוי? האם זה מתאים לחסוי שעומד לפני בית המשפט? או שמא מדובר בניסיון לפטור את האפוטרופוס מחובותיו על ידי כך שמעביר החסוי למסגרת טיפולית? והאם המסגרת הזו מטיבה עם החסוי??

במהלך השנים, ייצג משרד לוסי מאיר, עו"ד ומגשרת, בהצלחה יתרה במגוון לקוחות מן הסוג הזה ועוד רבים אחרים כאשר אחת המסקנות העולות מן הטיפול בתיקים בסוגיית האפוטרופסות היא כי לצד הטיפול המשפטי מול בית המשפט, היועץ המשפטי לממשלה ומשרדי הרווחה השונים, קיימת חשיבות יתרה לטיפול בלקוחות עצמם ברגישות רבה. מדובר בסיטואציה בלתי נעימה וכאובה.

לאורך השנים, מטפל משרד לוסי מאיר, עו"ד ומגשרת, בתיקים מן הסוג הנוגע בתחומי האפוטרופסות השונים ביעילות יתרה עת עובד בשיתופי פעולה עם אפוטרופוסים יחידים או עם עמותות שונות המוכרים לבתי המשפט ואשר דיי בקלות ניתן יהיה למנות את האפוטרופוס המתאים למקרה המגיע למשרד ובכך לנהל את הליך המינוי במהירות יתרה וביעילות.

כך במשרד נבחן יחד ובכובד ראש את האופציות העומדות בפנינו ונחליט יחד מיהו האפוטרופוס האמין עבורנו, אשר אנו נציע לבית המשפט למנות עבור יקירכם.

במקרים בהם מינוי אפוטרופוס בוצע שלא כהלכה או שהאפוטרופוס ממלא את תפקידו באופן לא ראוי, שכן כאמור אפוטרופסות יכולה כלי השולל זכויות אדם וככל שהדברים אכן אינם מבוצעים כהלכה או כראוי, מפגין המשרד עמידה עיקשת, אסרטיבית ולוחמנית על זכויות הלקוח הן בכתבי בית הדין והן בהופעה בבית המשפט לצורך שינוי המינוי או ביטול האפוטרופסות.

לחצו כאן לייעוץ אישי ומקצועי בנושא אפוטרופסות

הפוסט מינוי או ביטול מינוי של אפוטרופוס למען יקירכם הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר

רותי ורונן, אחים, הגיעו למשרדי עם התנגדות לצו קיום צוואה של אימם שהגיש אחיהם, אלון. אלון טען כי מכיוון שאימו הייתה חסויה, ורותי מונתה כאפוטרופוסית על עניינה, הרי שאימו לא הייתה כשרה לערוך את הצוואה.

יש לעשות הבחנה בין פסול דין לחסוי

פסול דין הוא אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנערכה על ידי מי שהוכרז כפסול דין – בטלה!

חסוי לעומת זאת, הוא מי שבית המשפט מינה לו אפטורופוס, בין היתר משום שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין זה הופך אותו או את פעולותיו לבטלות!

הפוסט האם ניתן לבטל צוואה של חסויה שמונה לה אפוטרופוס? הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר