העלייה הלא-מבוטלת במספרם של זמני שהות רחבים עד כדי שווים חייבה היערכות ובניית תשתית משפטית אחידה לקביעת סכום המזונות במקרים של זמני שהות רחבים ומשמורת משותפת. אכן החל משנות ה- 2000 ראינו פסקי דין שונים בהם במקרים של משמורת משותפת הייתה "הפחתה" בסכום המזונות שנקבע בסכומים שונים, חלק מן השופטים נהגו להפחית 25% אחרים 50% היו מקרים של הפחתה ב10% בסכום המזונות במקרה של משמורת משותפת ולמעשה לא הגענו לאחידות בפסיקת מזונות ילדים.

ואז ביולי 2017 הגיע בע"מ 919/15, הלכת בית המשפט העליון, שביקשה לעשות סדר בפסיקת מזונות ילדים במקרים של משמורת משותפת. בעת הזו, בעת כתיבת מאמר זה, לא ניתן לומר שקיימת ודאות בפסיקת מזונות ילדים, אולם כמו כל שינוי – לוקח זמן לשינוי "לתפוס" והתקווה היא כי האחידות תגיע ותפחית את המחלוקות והסכסוכים בכותלי בית המשפט בעניין מזונות ילדים. עד לאחידות וודאות, במאמר שלהלן, נעסוק בהלימה בין מזונות ילדים, למשמורת משותפת, כך שכל קורא/ת, יוכל/תוכל להבין את המשמעות של המונחים הללו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חשוב לציין כי העיקרון אשר מנחה את בית המשפט לענייני משפחה בפסיקת מזונות ילדים וכן בפסיקת הסדרי המשמורת הוא "טובת הילד" הספציפי.

מה זה משמורת משותפת?

במשמורת זו, באה לידי ביטוי האחריות ההורית המשותפת. משמורת משותפת של בני הזוג מחייבת במידה מסוימת תקשורת טובה בין ההורים, וזאת כאשר עקרון טובת הילד עומד בעינו. בעבר, ברוב המקרים, משמורת עברה במלואה לידי האם, ששימשה אם משמורנית של ילדיה, אך כיום קיימת עלייה לא-מבוטלת במספרם של זמני שהות רחבים עד כדי שווים באופן שברבים מהמקרים נקבעת משמורת משותפת, במסגרתה שני ההורים אחראים לגידולם של ילדיהם, באופן שווה, בכל היבטי חייו של הילד.

השינוי הזה נוצר כתוצאה משינויים בחברה, נשים עובדות יותר, קרייריסטיות יותר, אבות פעילים יותר מהדור הקודם של האבות, בכל הקשור לגידול הילדים, מעורבות בחייהם, בבתי הספר ועוד וכן אבות שלאחר הגירושין, כאשר האישה לא בנמצא גילו את אבהותם – דבר נפלא לכשעצמו , עבורם ובעיקר עבור הילדים, והם מבקשים זמן ממושך עם ילדיהם.

משמורת משותפת אינה משמעה בהכרח – זמן שווה שחולקים ההורים עם ילדיהם, יכול שהאב יהא עם הילדים 40% מהזמן והאם 60% מהזמן ועדיין המדובר יהיה במשמורת משותפת. המשמעות של משמורת משותפת הינה מעורבות של שני ההורים הבאה לידי ביטוי בקשר ההדוק של כל אחד מההורים בכל מישורי חייו של הקטין. בחייו הלימודיים, החברתיים, בסיפוק מלוא צרכיו הממוניים והלא ממוניים.

חשוב לציין כי משמורת משותפת אינה נקבעת בכל מקרה בו אחד מבני הזוג דורש אותה, דרישה כזו על ידי אחד ההורים נבחנת על ידי שירותי הרווחה ופקידת סעד שממונה בתיק ובוחנת האם הסדר של משמורת משותפת יהיה מיטבי עבור אותם ילדים.

משמעות משמורת משותפת להורים הינה בין היתר, כי על ההורים להמשיך ולגור במרחק קצר זה מזו (למשל – במרחק סביר ממוסדות הלימוד של הילדים). משמורת משותפת מטילה מגבלות עתידיות רבות על ההורים מבחינת מעבר מקום מגורים, הקמת משפחה חדשה, מציאת עבודה וכדומה. יתרה מכך, זהו הסדר הדורש התנהלות שוטפת מול ההורה השני, שכן הוא מחייב את שני הצדדים ברמה היומיומית לתקשורת בנושאים הנוגעים לילדים.

יש לציין כי ההלכה הפסוקה ובפרט בע"מ 919/15 הצטמצמה עד כה להיבט הכלכלי של משמורת משותפת. וכדי להנחיל משמורת משותפת יש לעשות שימוש בכלים אחרים שיש למערכת המשפט כגון: פקידות סעד, שירותי הרווחה, לאחר קביעת המשמורת כמשותפת – תיאום הורי בין ההורים, על מנת שהמשמורת המשותפת – דה פקטו – תהא לטובת הילדים שיזכו בשני הוריהם לאורך חייהם ולא רק לצורך קביעת מזונות מופחתים.

אין ספק, כי משמורת משותפת, כשהיא מנוהלת נכון בין ההורים הינה האלטרנטיבה המטיבה ביותר עבור התפתחותם התקינה של ילדים, כך מעידים מחקרים פסיכולוגיים רבים, ואולם ככל שהמשמורת המשותפת מנוהלת לצורך פרס או זיכוי במזונות מופחתים, הרי שהדבר "יוליד" מאבקים מתמשכים בין ההורים בכותלי בית המשפט – מה שבוודאי אינו מטיב לילדים.

נציין בעניין זה כי גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה, קיימת סמכות מקבילה לדון בנושא משמורת וזמני שהות.

מזונות ילדים:

בעבר, האב נשא בחיוב כל דמי המזונות, באופן מוחלט, כאשר יש לערוך הפרדה בין מזונות מדין חובה, שכוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד, לבין מזונות מדין צדקה, שכוללים את ההוצאות הנלוות, אך לא הבסיסיות.

לרוב, ילדים עד גיל 6 זכאים למזונות מדין חובה, ואלו מוטלים על האב. באשר למזונות מדין צדקה, הרי שאז יש לבחון את היכולות הכספיות של האב. מעל גיל 6 עד גיל 15, המזונות המוטלים הם מזונות מדין חובה, דהיינו – ההוצאות הבסיסיות וכן מזונות מדין צדקה. אגב, גם לאחר גיל 15 ועד סיום השירות הצבאי, מוטלת חובת מזונות, אך אלו בזמן השירות הצבאי לרוב מופחתים לשיעור של שליש מהמזונות שמשולמים מדין חובה (כמובן, כל מקרה נבחן לגופו).

אך מה הדין במקרה שההורים חולקים משמורת משותפת?

התשובה לכך, נמצאה במסגרת פסק דין 919/15 שנדון בבית המשפט העליון, שבו נקבעה הלכה חדשה, ברוב של שבעה שופטים, הקובעת כי מעל גיל 6, ההורים יישאו בחיוב דמי המזונות באופן שווה וזאת בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. כן, זהו החידוש הגדול. חל שינוי משמעותי, בתפיסת השוויון ובנטל המוטל על אבות, אשר מקיימים משמורת משותפת.

בפסיקתו של בית המשפט העליון, לאחר החלטתו, נקבע כי כאשר המשמורת משותפת והשכר של ההורים שווה או דומה, אזי דמי המזונות ישולמו על ידי שני ההורים ישירות ובזמן שכל הורה שוהה עם הילדים.

מאז יולי 2017 שניתן פסק הדין של העליון בתי המשפט לענייני משפחה כמו גם בתי המשפט המחוזיים מנסים כל העת ליישם את ההלכה ובעיקר את תפיסת השיוויון והניסיון להגיע אליה בפועל.

ביישום של פסק הדין של העליון, על ידי בתי המשפט לענייני משפחה אנחנו עדים לכך כי יש שופטים הפוסקים על פי ההלכה גם לפני גיל 6 שנים ויש כאלו שבאדיקות פוסקים לילדים לפני גיל 6 שנים את הסכומים שהיו נהוגים בעבר (1,400 ₪ +מדור+ מחציות) וכבר קובעים בפסק הדין כי עם הגיעו של הילד לגיל 6 שנים יופחתו מזונותיו… על פי הלכת בע"מ 919/15,

הלכת בית המשפט העליון מיושמת גם כאשר המשמורת אינה שווה, במקרים של 40%-60% ואף מקרים של 90%-10% תהא התחשבות בזמני השהייה בפסיקת המזונות,

הלכת בית המשפט העליון מיושמת גם במקרים של הפחתת מזונות, קיימות גישות שונות באשר לתביעות להפחתת מזונות האם שינוי נסיבות קל? או שינוי נסיבות מהותי??

ביישום של פסק הדין של העליון אנו עדים לכך כי בתי המשפט בוחנים את ההכנסות של כל הורה ועושים יחס הכנסות, בוחנים את זמן השהייה של כל הורה עם ילדיו ועושים יחס זמני שהות, בוחנים את הצרכים של כל ילד וילד (עם חזקה כי הצרכים במשמורת משותפת הינם גבוהים וכפולים מצרכים במשמורת אצל אחד ההורים וכך היום לצורך הדוגמא – אקסבוקס Xbox – הינו צורך של הילד – שמתחשבים בו ומתחשבים בעובדה כי אקסבוקס היום צריך פעמיים (!) בבית של האב כמו גם בבית האם)

על פי כל אלו ועוד רכיבים ונסיבות נוספים שנלקחים בחשבון – וכן על פי שיקול דעת רחב שיש לכל שופט ושופט -נפסקים מזונות הילדים.

לסיכום:

היום יותר ויותר נראה פסיקות בהן נקבעת משמורת משותפת, לא לפני שבחן בית המשפט הנכבד את מסוגלותם של ההורים וטובת הקטין למקרה הנדון.

כמו בכל דבר בחיים למשמורת משותפת יש יתרונות ויש חסרונות, חשוב שכל צד יבין את המשמעות וההשלכות של משמורת משותפת, חשוב שבית המשפט יבחן כי אכן הסדר של משמורת משותפת הינו אפשרי במקרה שלפניו והכי חשוב – יהיה המטיב ביותר עבור הילדים.

לאחר שנקבעת המשמורת – בין אם משמורת משותפת, בין אם זמני שהות נרחבים ובין בכל הסדר שהוא, לכל הסדר שנבחר תהא השלכה על גובה המזונות שייפסקו עבור הילדים.

בעידן של היום, מזונות הילדים נפסקים תוך התחשבות בהכנסות של כל הורה, תוך התחשבות בזמן שכל הורה נמצא וחולק עם הילד, תוך התחשבות בצרכיו של כל קטין וקטין, מדובר בנושא מורכב ורגיש, אשר בעת הזו, בעת כתיבת מאמר זה, האחידות והוודאות עדיין אינם קיימים ועד לקביעה אחידה בפסיקת מזונות הילדים, חשוב לבחור במשרד עורכי דין דיני משפחה הבקיא בפסקי הדין היוצאים יום יום בנושא, המעודכן בתמורות החלות בעולם מזונות הילדים, על מנת שתוכל לבחון את זכויותייך, חובותייך ודרכי פעולתך בהחלטות מושכלות תוך בחינת מכלול השיקולים ומיקסום זכויותיכם.

למידע נוסף על שירותי עו"ד לענייני גירושין חזור לעמוד הבית >>

הפוסט מהי משמורת משותפת הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר

הכל על מזונות ילדים

סוגיית מזונות ילדים היא סוגיה בה עורך דין לגירושין חייב להיות בקיא בכל הפסיקה הדינמית, הרבה והמשתנה שיוצאת מידי יום ביומו בתחום ובחלק זה של המחלוקת.

הסוגייה של מזונות ילדים משלבת נושאים וקביעתם כגון:

• מה הם צרכי הילדים,
• זמני שהות של כל הורה עם הילדים,
• הכנסות כל אחד מההורים,
• הכנסות פנויות של כל אחד מההורים,
• גילם של הילדים – מעל גיל 6 שנים מתחת לגיל 6 שנים
• וכל אלו עוד לא התחלנו לדבר על מה אומרת הפסיקה העכשווית ביותר בעניין מדור? אותם תשלומי שכירות חודשיים או משכנתא שהינם גבוהים מאד במדינת ישראל,
• ובל נשכח – איך פוסקים את הכיסוי של הוצאות החינוך כמו שיעורים פרטיים, חוגים והוצאות הרפואה – כמו אבחונים, טיפולים רגשיים ועוד?
• האם על דמי טיפול שמעתם?.

הסוגייה של מזונות ילדים משלבת היבטים משפטיים, כלכליים ורגשיים ולעיתים אחת הסוגיות המורכבות והטעונות ביותר אשר קיימות בהליכי גירושין בישראל. אין זה פלא כי סוגיה זו מעסיקה מרבית מהמתגרשים בתחילת ובמהלך ההליך כשההכרעה בסוגייה משפיעה באופן ישיר על רווחתם של הילדים ועל יכולתם לשמור על אורח חיים יציב בתקופת ההליך ולאחר הפרידה של הוריהם.

החוק הישראלי מטיל חובה על ההורים לדאוג לצרכיהם של ילדיהם הקטינים, כלומר, לדאוג לתשלום כספי קבוע אשר נועד לכלכלת הילדים, בכל ההיבטים. אולם קביעת גובה המזונות וחלוקת הנטל בין ההורים מעוררת לא פעם מחלוקות עמוקות, אשר בעקבותיהן יש צורך לגשת לכותלי בית המשפט שיסייע בהכרעה על שאלת סכום המזונות.

מורכבות בסוגיית מזונות קטינים גוברת לאור שינויים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות בפסיקה הישראלית ובפרט בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, אשר הובילה לרפורמה מקיפה באופן חישוב וקביעת מזונות ילדים. הבנת העקרונות המנחים לשם קביעת מזונות ילדים, הכרת הפסיקה העדכנית והבנת המנגנונים המשפטיים העומדים לרשות ההורים, הם כלים חיוניים שיכולים לסייע בהגעה להסדר הוגן ומאוזן. כלומר, הסדר התואם את טובת הילדים וכן את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים.

במאמר זה נסקור איך נקבעים דמי מזונות?, כמה משלמים מזונות?, כמו כן, נדבר על חלוקת הילדים לקבוצות בהתאם לגילאים שונים, הלכת המזונות החדשה בהתאם לפסק דין בעמ 919/15 של בית המשפט העליון בכל הנוגע להחזקת קטינים (משמורת ילדים) ועוד.

כפי שעורכת הדין לוסי מאיר נוהגת לומר ללקוחותיה "כאשר אני והשופט עושים את אותה נוסחה לפסיקת מזונות, זה אומר שהלקוח/ה יודעים איך הערכאות השיפוטיות יכריעו בעניינם – לכן הדבר מקל עליי ועל לקוח/ה המשרד להגיע להסכם מזונות עם הצד השני". הליכי משא ומתן אשר מובילים להסכם גירושין כולל, מוסדר וברור, עדיפים בהרבה על פני הליכים משפטיים ארוכים, מסורבלים ויקרים, אשר גובים מחיר נפשי כבד מכל הצדדים המעורבים, מהר יותר מקבלים שקט נפשי ויציבות כלכלית. מומלץ. בטח בסוגיית מזונות ילדים.
לקביעת פגישת ייעוץ

מזונות ילדים

כאמור, מזונות ילדים נועדו להבטיח את סיפוק צרכיו של הקטין. בהתאם לכך, כל פסיקת מזונות שתיעשה על ידי ערכאה שיפוטית, תיקח בחשבון את יכולת ההכנסה של ההורים וכן, החשוב מכל – את צרכיו וטובתו של הקטין.

חיוב המזונות משתנה בהתאם לגיל הילדים ומתחלק לקבוצות הגיל העיקריות כדלהלן:

1. ילדים עד גיל 6 – בגיל זה חלה על האב חובה מוחלטת לשאת במזונות של הילדים. מדובר במזונות מדין 'חובה', כלומר מזונות אשר כוללים את כל הצרכים הבסיסיים הנדרשים לגידול הילד ואינם תלויים במצבו הכלכלי של האב. חשוב לציין כי גם הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון לא שינתה את המצב המשפטי בקבוצת גיל זו. אולם אנחנו כן עדים לכמה וכמה פסקי דין שכן קבעו מזונות ילדים מתחת לגיל 6 כפי שקובעים מעל גיל 6 – שוב נחזור ונאמר חובה שעורך הדין יהיה מעודכן בפסיקה היוצאת כל הזמן.
2. ילדים בגילאי 6-15 – בקבוצת גיל זו המזונות מתחלקים לשני סוגים – מזונות מדין 'חובה' שהם כאמור הצרכים הבסיסיים של הילדים ומזונות מדין 'צדקה' הכוללים את הצרכים הנוספים שאינם חובה. בקבוצת גיל זו, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, חלה חובת מזונות שוויונית יותר בין שני ההורים, זה אומר – בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות וכן בזמני השהות עם הילדים.
3. ילדים מגיל 15 ומעלה – עדיין חלה החובה לשאת במזונות, אולם בגילאים אלו המזונות הם מדין 'צדקה' בלבד, כאשר החיוב נקבע בהתאם ליכולות הכלכליות של שני ההורים.
4. במקרה של ילדים שהינם במהלך שירות צבאי, חובת המזונות ממשיכה, אך מתבצעת הפחתת מזונות לשליש מהסכום המקורי.

עם זאת, לצד החובה הבסיסית לשאת במזונות ילדים, הדין מכיר במצבים חריגים בהם ניתן לפטור הורה מחובה זו, באופן מלא או חלקי. פטורים אלה ניתנים במשורה תוך בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה הספציפי.

חריגים למחויבות במזונות ילדים – הפטור המשפטי

פטור ממזונות ילדים הוא סעד משפטי חריג אשר ניתן במקרים מיוחדים וקיצוניים, בעיקר כאשר מוכח שההורה המשלם נמצא במצב כלכלי קשה במיוחד שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלומי המזונות. מקרים נוספים בהם עשוי להינתן פטור הם כאשר הילד הגיע לשלב בו הוא עצמאי כלכלית ומסוגל לכלכל את עצמו. כמו כן, גם במקרים בהם הילד מורד בהורה המשלם או כאשר הורה מונע קשר בין הילד להורה המשלם באופן שיטתי ובלתי מוצדק.

על מנת להשיג פטור ממזונות, יש להגיש תביעה מנומקת ומפורטת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם למקום שבו נקבעו המזונות מלכתחילה). על התובע להוכיח שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את הפטור ולאשש את בקשתו בראיות משכנעות כגון דוחות כלכליים, תלושי שכר, אישורים רפואיים (במקרה של מחלה או נכות), או תיעוד של ניסיונות ליצירת קשר עם הילד שסוכלו. חשוב לציין כי בתי המשפט נוטים להיות מחמירים במתן פטור מלא ממזונות, לרוב יעדיפו להפחית את גובה המזונות על פני פטור מוחלט.

מזונות במסגרת החזקת קטינים (משמורת) משותפת- פסיקה חדשה

הפסיקה התקדימית שהובילה לשינוי

פסק דין מכונן שניתן בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15) הביא לשינוי משמעותי באופן של חישוב מזונות במקרים בהם בני הזוג מסכימים על החזקת קטינים (משמורת משותפת). בהחלטה היסטורית, אשר ניתנה פה אחד על ידי הרכב של שבעה שופטים, נקבע כי החל מגיל 6, חישוב המזונות יתבסס על יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. שינוי זה מהווה מהפך בתפיסה המשפטית המסורתית, שעד כה הטילה את עיקר נטל המזונות על האב.

השפעת פערי ההשתכרות על קביעת המזונות

בית המשפט קבע כי פערי ההשתכרות בין ההורים מהווים גורם בעת קביעת גובה המזונות. כאשר קיים פער משמעותי בהכנסות, לדוגמה במקרה בו האב משתכר פי שניים או יותר מהאם, בית המשפט יפעל בניסיון ליצירת איזון בין שני הבתים. מטרת האיזון הינה להבטיח כי הילדים יזכו לרמת חיים דומה ולסיפוק צרכיהם הבסיסיים באופן שווה, ללא קשר לזהות ההורה שאצלו הם שוהים באותו הזמן.

זמני שהות והשפעתם על חיוב המזונות

כמו כן, היקף זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים משפיע באופן ישיר על קביעת גובה המזונות. ככל שהילדים שוהים זמן רב יותר אצל אחד ההורים, כך יגדל הסכום שיידרש מההורה השני, שנמצא פחות, לשלם עבור סיפוק צרכי הילדים – המזונות. הרציונל מאחורי קביעה זו הוא שההורה המרבה לשהות עם הילדים נושא בהוצאות ישירות שהן רבות יותר עבור צורכיהם השוטפים ובכך גם מקטין את ההוצאות של ההורה השני שמצוי פחות עם הילדים.

הוצאות מגורים – מדור –  והשפעתן על חישוב המזונות

היבט משמעותי נוסף שבית המשפט כעת מביא בחשבון הוא עלויות המגורים המוגדלות של ההורה שאינו מתגורר בבית המשפחה המקורי. כאשר הורה מקיים הסדרי שהות נרחבים, עליו להחזיק דירה ראויה אשר תתאים ללינת הילדים ותספק עבורם שהות נוחה. משמעות הדבר היא שעליו לשכור דירה גדולה יותר, אשר תכלול חדרים נפרדים לילדים ואין אותו הורה יכול להסתפק בדירת חדר וחצי שהייתה יכולה להספיק עבורו לבדו.

המטרות החברתיות של שינוי הפסיקה

הפסיקה החדשה משקפת שינוי תפיסתי עמוק במערכת המשפט הישראלית, כאשר מטרותיה העיקריות הן:

1. יצירת חלוקה הוגנת וראויה של נטל סיפוק צרכי הילדים, המזונות, בין שני ההורים.
2. מניעת מצבים של חיוב כפול במזונות אשר עלול להכביד יתר על המידה על אחד ההורים.
3. הבטחת רמת חיים דומה עבור הילדים בשני הבתים.
4. התחשבות מלאה בנוגע להוצאות הישירות שכל הורה מוציא על הילדים במהלך זמני השהות עמם.

השלכות מעשיות של הפסיקה החדשה

שינוי זה בפסיקה מביא להתחשבות רחבה יותר במכלול נסיבות המקרה. כיום, בתי המשפט בוחנים את הצרכים של כל ילד וילד בכל משפחה ומשפחה, המצב הכלכלי המלא של שני ההורים, את היקף זמני השהות וכן את ההוצאות הייחודיות של כל הורה. זאת במטרה להגיע לחלוקה צודקת והוגנת של נטל המזונות. גישה זו שמה את טובת הילדים בקדמת הבמה, תוך שמירה על איזון כלכלי סביר בין ההורים.

ערכאות הדנות במזונות ילדים

ישנן שתי ערכאות משפטיות מוסמכות לדון בענייני מזונות ילדים בישראל:

1. בית המשפט לענייני משפחה.
2. בית הדין הרבני.

סמכות בית הדין הרבני

לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין בישראל, וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. במסגרת סמכותו, בית הדין הרבני רשאי לדון גם בנושא מזונות הילדים, שהוא חלק משמעותי מהליך הגירושין. אולם נושא סמכות בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים נמצא בשנים האחרונות בפני פסיקות שונות, מגוונות וחשוב לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. תשאלו את עורך הדין אליו אתם מגיעים להתייעצות באשר לסמכות בית הדין בעניין מזונות ילדים.

קביעת הערכאה המוסמכת

מאחר ששתי ערכאות אלה מוסמכות לדון בענייני מזונות, נקבע עיקרון משפטי חשוב האומר כי הערכאה הראשונה אליה פונים ההורים, היא זו שתקבל את הסמכות לדון בעניין. בשפה המשפטית, תופעה זו מכונה "מרוץ סמכויות" – כלומר, מי שמגיש ראשון את התביעה, למעשה "קונה" את הסמכות לאותה ערכאה. זהו נושא רחב ונפרד, אשר ראוי להרחיב לגביו במאמר נפרד.

הפחתת או הגדלת מזונות ילדים – האם אפשרי?

סכום גובה המזונות אינו חלוט, כלומר, מפעם לפעם ניתן לשוב ולבחון אותו באמצעות פנייה לערכאה השיפוטית, בעת שינוי נסיבות.

חשוב לומר כי בכל מקרה ומקרה, ניתן, בכל עת ובהתאם לשינוי נסיבות משמעותי, לפנות לאחת הערכאות, במטרה לבקש את הפחתת או הגדלת מזונות, במידה ונדרש. הדבר ייעשה באמצעות פנייה לערכאה שכבר דנה במזונות קודם לכן.

הדין בנושא וההלכה המשפטית המנחה אשר נקבעו במסגרת פסק דין ע"א 442/86, קם נ' קם הוא – בית המשפט קובע מספר תנאים (מצטברים), כאשר בהתקיימותם, דמי המזונות יופחתו. להלן התנאים:

1. נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות – פסיקת בית המשפט העליון לא ביטלה את העיקרון הבסיסי לפיו נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי לשנות את גובה המזונות שנקבע.
2. אירעו מקרים אשר לא היה ניתן לצפות אותם מראש – גישה מרוככת יותר לשינוי הנסיבות שנדרש להוכיח לצורך הפחתת מזונות.

מה זה אומר בפועל?

גם לאחר השינוי בהלכה, במידה והורה מבקש להפחית או להגדיל את המזונות, הוא חייב להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות. זאת מכיוון כי רוב השופטים ממשיכים לדרוש הוכחת שינוי נסיבות משמעותי כתנאי מקדים לדיון בהפחתת או הגדלת מזונות.

מה שבטוח נקבע כי עצם קיומה של ההלכה החדשה של ביהמ"ש העליון בעניין מזונות ילדים אינה מהווה כשלעצמה עילה להפחתת מזונות ללא הוכחת שינוי של הנסיבות.

חשוב לציין כי לא כל שינוי יזכה בהכרח לאישור בית המשפט להפחתה או הגדלה של המזונות. השינוי צריך להיות:

1. מהותי ומשמעותי.
2. בלתי צפוי בעת קביעת המזונות המקורית.
3. בעל השפעה ממשית על היכולת לשלם או על צרכי הילדים.

שינויי נסיבות משמעותיים אשר מצדיקים הפחתה או הגדלה של מזונות, כוללים:

1. שינויים במצב הכלכלי – פיטורין או אובדן מקום עבודה, ירידה משמעותית בהכנסה עקב מעבר לתפקיד אחר, כניסה להליכי פשיטת רגל, מחלה או נכות שמשפיעה על כושר ההשתכרות, התחייבויות כלכליות חדשות משמעותיות (למשל, הלוואות רפואיות).
2. שינויים בצרכי הילדים – מעבר למסגרת חינוכית יקרה יותר (למשל, בית ספר פרטי או פנימייה), התפתחות בעיות רפואיות הדורשות טיפול יקר, פעילויות מיוחדות שדורשות מימון נוסף, צרכים מיוחדים שהתגלו לאחר קביעת המזונות המקורית וכדומה.
3. שינויים בהסדרי השהות – שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, מעבר לזמני שהות שווים או שינוי בהסדרי הזמנים באופן שהופחתו, מעבר של אחד ההורים לעיר אחרת המשפיע על הסדרי השהות.
4. שינויים במצב המשפחתי – נישואין מחדש של אחד ההורים, לידת ילדים נוספים במשפחה החדשה, שינוי במצב התעסוקתי של בן/בת הזוג החדש/ה המשפיע על המצב הכלכלי.
5. שינויים הקשורים לגיל הילדים – מעבר הילד/ה לגיל 6 (בהתאם להלכה החדשה), כניסה לגיל ההתבגרות המלווה בעלייה בהוצאות, גיוס לצבא או שירות לאומי, יציאה ללימודים אקדמיים.
6. שינויים בעלויות המחיה – עלייה משמעותית בשכר הדירה או המשכנתא, שינוי דרמטי בהוצאות החינוך, התייקרות משמעותית בעלויות הבסיסיות (מזון, ביגוד וכו').

חשיבות עקרון סופיות הדיון ויציבות הסכמי מזונות בפסיקה

בשנים האחרונות התגבשה בפסיקה גישה מחמירה ביחס לשינוי הסכמי מזונות אשר קיבלו תוקף של פסק דין. בתי המשפט מדגישים את החשיבות של שמירה על יציבות ההסכמים ועל עקרון סופיות הדיון, תוך קביעה כי עצם קיומה של הלכה חדשה אינה מספיקה כשלעצמה עבור הצדקת שינוי בגובה המזונות.

הדבר הנ"ל מודגם היטב בשורה של פסקי דין, ביניהם:

בתמ"ש (פ"ת) 61453-06-13 פלוני נ' פלונית ניתן ביום 19/12/17, נפסק כי כאשר מדובר בתביעה להפחתת מזונות, לאחר שאלה נקבעו בהסכם, הרי שמארג ההסכמות בהסכם, ובהתאם הוויתורים שעשה כל אחד מהצדדים היה שזור ובלתי מנותק זה מזה. על כן ומכוח עיקרון היציבות והוודאות במשפט, כמו גם הסתמכות הצדדים על ההסכם, אין די בכך לשנות מסכומי המזונות שהוסכמו בין הצדדים עצמם בעבר בהסכם וקיבלו תוקף של פסק דין ועדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי.

בתלה"מ (ת"א) 38034-09-17 פלוני נ' פלונית, 11/3/18, כב' השופטת תמר סנונית פורר הוסיפה את השיקול המערכתי באומרה, כי יש משמעות מבחינת מדיניות משפטית ציבורית וגם מבחינת סופיות הדיון של המתדיין הבודד, כי יינתן משקל מכריע לעיקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבענייני קטינים תמיד ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך אין די בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 לשם מימוש זכות הגישה לערכאות ונדרש לשם כך "דבר מה נוסף".

אכן קיימת סופיות הדיון, אך לעיתים, בית המשפט יכול לפסוק אחרת את גובה דמי המזונות וזאת בשל מודעותו לעקרון המנחה אותו, שהוא "טובת הילד". בהתאם לכך, ניתן לשנות את דמי המזונות, להפחיתם או להגדילם, אך זאת בהתקיים התנאים המצטברים שהוזכרו לעיל, בדגש על שינוי נסיבתי מהותי.

כמו כן, בית המשפט משתדל לאזן בין יכולותיהם של הצדדים ביחס להכנסותיהם. אי לכך ולפני כל תביעה להפחתת מזונות או הגדלתם, חשוב להיוועץ עם עורך דין לענייני מזונות, לבחון את זכויותיכם, סיכוייכם להצליח בתביעה וכן סיכונים בהגשת התביעה.

לאחר קבלת מלוא המידע העדכני, יש לציין, כי כל עולם מזונות הילדים עובר שינויים ותמורות כל יום לאחר בע"מ 919/15, זו סיבה חשובה נוספת מדוע יש לבחור עורך דין למזונות אשר בקיא בשינויים ובתמורות העכשוויים ולקבל החלטה מושכלת טרם הפנייה לערכאות, תוך בחינת מכלול השיקולים.

שמי לוסי מאיר, עורכת דין לענייני גירושין, עם ניסיון רב שנים ובייצוג למעלה מ-1,000 תיקי משפחה וגירושין. כאמור, סוגית מזונות הילדים יכולה לייצר טלטלה רגשית, חשש מחוסר הודאות ופחד כלכלי מלהסתדר ביום שאחריי. חד משמעית מתחייבת בפניכם – שתסדרו ביום שאחריי, תעמדו על הרגלים כלכלית, רגשית ואישית ותפרחו. במשרדי תקבלו את המענה המשפטי והרגשי הטוב ביותר.

מתוך הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפטית והפסיכולוגית-רגשית כאחד, בהליכי גירושין, פיתחנו את שיטה ייחודית המאפשרת להגיע להסכמי גירושין ולהימנע מעימות בבית המשפט בטח ובטח בסוגיית מזונות ילדים.  בפגישת הייעוץ נערוך לכם תחשיבים והערכות של סכומי המזונות, מדור שישולמו ו/או שתקבלו וביחד נבנה מפה כלכלית מדויקת עבורכם.

אנו אוהבים ומאמינים במה שאנחנו עושים, מנהלים את תיקי הלקוחות בגילוי רגישות והבנה לצרכים המיוחדים של כל לקוח ולקוחה תוך שמירה על האינטרסים שלהם ומשקיעים את כל הלב והנשמה.

צוות המשרד ואני כאן ללכת אתכם יד ביד אל תוך השינוי, צרו קשר במספר 053-4310003.

הפוסט מזונות ילדים – משמעות ומימוש: הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר

מזונות אישה טומנים בחובם לא מעט אתגרים, סימני שאלה וחוסר וודאות. כדי לדעת מהן הזכויות המגיעות לך ובאיזה מקרים, ריכזנו בשורות הבאות את כל מה שחשוב לך לדעת.

6 דברים שחשוב לדעת על מזונות אישה:

• מתי הבעל צריך לשלם מזונות לאחר גירושין – ומתי הוא פטור?
• הליכי מזונות עלולים להתארך. איך אפשר לקבל מזונות באופן מידי?
• באיזה מקרים עשויים להישלל מהאישה מזונות מבעלה? והאם כל אישה עובדת בהכרח לא זכאית לקבל דמי מזונות?
• איך למצות את זכויותיך בתיק המזונות?
• מתי מגיע סכום חד פעמי ומתי תשלומים עיתיים?

053-4628168

מייל

קריאת המדריך הבא תסייע לך להכיר את זכויותיך – ואנחנו נסייע לך למצות אותן בדרכים יצירתיות (שאנחנו לא יכולים לפרט כאן באתר). נשמח לספק פרטים נוספים בפגישת ייעוץ.

לכל אישה נשואה ישנה האפשרות לקבל מבעלה מזונות כל עוד הם נשואים, משמעות הדבר כי הבעל צריך לדאוג לכל הצרכים שלה ולכך שהיא ממשיכה לחיות באותה איכות חיים עד שמתקבל פסק הדין מבית הדין הרבני. מזונות אישה טומנים בחובם לא מעט אתגרים ותהיות רבות – משרד עורכי דין לוסי מאיר החליטו לעשות עבורכם מעט סדר.

הסכמות דמי מזונות

דמי מזונות הינם תשלום שאחד מבני הזוג משלם לבן הזוג השני במקרה של פרידת בני זוג, לצורך מימון והשתתפות בהוצאות קיום הילדים המוחזקים אצל בן הזוג השני, ולעתים אף בהוצאות קיום בן הזוג השני עצמו.

המדובר בכל מקרה של פרידת בני הזוג, לרבות בעקבות גירושין, פרידה שלפני גירושין, וכן במקרה של הורות ללא נישואים.

בד"כ החיוב בתשלום דמי מזונות מוטל על האב, וזאת לאור תפיסת ההלכה היהודית המטילה עליו את חובת תשלום המזונות, וכן בשל העובדה שמרבית הילדים מוחזקים פיזית אצל האם לאחר גירושי הוריהם.

לפיכך, לצרכי מאמר זה נתייחס לתשלום דמי מזונות כתשלום המתבצע ע"י האב, אם כי יובהר כי הדבר נעשה מטעמי נוחות בלבד, ואין פירושם כי הם מוטלים בהכרח על האב בלבד.

סוגי דמי המזונות: מזונות ילדים ומזונות אישה

מזונות ילדים

תשלום מזונות ילדים נועד להבטיח את קיומם ורווחתם של הילדים המשותפים, גם לאחר פירוק הזוגיות שבין הוריהם, הואיל והאחריות לקיום הילדים מתקיימת גם לאחר פירוק התא המשפחתי, וגם בשעה שהאב אינו מחזיק פיזית בילדים ומגדל אותם באופן שוטף.

סכום מזונות הילדים הינו סכום חודשי קבוע, אשר נקבע לפי מספר פרמטרים:

• מצבו הכלכלי של האב – רמת השתכרותו, היקף נכסיו, רמת חייו.
• צרכיהם ורמת החיים של הילדים בזמן נישואי ההורים – על מנת לשמר אותה ככל הניתן גם בתקופת הגירושין.
• גילאי הילדים – עד הגיעם של הילדים לגיל 15, על האב לשאת באופן מלא בהוצאות הילדים, וזאת אף אם האם מרוויחה יותר ממנו. בין גילאי 15 ל-18, שני ההורים יתחלקו בניהם שווה בשווה בתשלום דמי המזונות, ומגיל 18 ועד לתום השירות הצבאי, על האב לשלם שליש מהסכום ששילם עד אז, וזאת מכח הדין האזרחי.

גם במקרה של משמורת משותפת על האב לשלם מזונות ילדים, אם כי במקרים אלו נוטה בית המשפט לפסוק אותם בסכום מופחת בשיעור של 25% בלבד מהמזונות שהוא היה פוסק לו היה מדובר במשמורת יחידנית.

מלבד תשלום דמי המזונות החודשיים הקבועים והשוטפים, על האב להשתתף גם בתשלומי מזונות חד פעמיים לצורך מימון הוצאות חריגות עבור הילדים, כגון טיפולים רפואיים, טיולים, חוגים, וכד'.

מאחר וסכום דמי המזונות הקבועים נקבע ע"י פרמטרים ונסיבות עובדתיות שנוטים להשתנות מטבעם, אזי ניתן לעתור לשינוי סכום זה, עם שינוי נסיבות אלה, ובמיוחד במקרה בו חל שינוי מהותי במצבם הכלכלי של הזוג.

אל תישארו עם ספקות משפטיים וכלכליים – פנו אלינו וקבוע פגישה מקצועית שתפסק לכם תשובות

דוגמה לעילה להפחתת דמי המזונות, הינה פיטוריו של האב והפיכתו למובטל, או כאשר הוא החל להשתכר במשכורת נמוכה יותר מזו שהוא השתכר בעת הנישואים, או כאשר האם החלה להשתכר במשכורת גבוהה יותר, וזאת מלאחר הגיעם של הילדים לגיל 15, כאמור. לעומת זאת, דוגמה לעילה להעלאת דמי המזונות הינה כאשר האב החל להשתכר משכורת שהינה גבוהה יותר מזו שהרוויח בעת הנישואים.

יש להבדיל בין מקרה בו סכום המזונות נקבע במסגרת הסכם בין ההורים, לבין מקרה בו הוא נקבע ע"י בית המשפט. במקרה הראשון, הילדים יכולים לעתור לשינוי הסכום מאחר שהם לא היו צד להסכם זה, ולכן הם אינם כבולים אליו.

במקרה השני, דרוש שינוי נסיבות מהותי, כגון כאשר הקטין חלה במחלה קשה או כאשר חל שינוי מצבו הנפשי, אשר מצריכים את העלאת תשלום סכום המזונות.

כמו כן, ובנוסף לתשלום המזונות על האב לשאת גם בתשלומי דמי מדור, לצורך מימון הוצאות המגורים של האם וילדיה, כגון תשלומי שכר דירה, משכנתא, חשמל, מים, ועוד, אשר אף הוא משתנה בהתאם למספר הילדים.

מאחר וסכום דמי המזונות הקבועים נקבע ע"י פרמטרים ונסיבות עובדתיות שנוטים להשתנות מטבעם, אזי ניתן לעתור לשינוי סכום זה, עם שינוי נסיבות אלה, ובמיוחד במקרה בו חל שינוי מהותי במצבם הכלכלי של הזוג.

אל תחכו שהמצב יסתבך – קבעו עכשיו פגשית ייעו ץ עם עו"ד מאיר וקבלו פתרון מותאם

מה הם מזונות אישה?

על פי ההלכה היהודית אחת מן החובות של הבעל הוא לדאוג לפרנס את אשתו ולכלכל אותה, אנו פוגשים את עניין זה כבר מתחת לחופה יחד עם הכתובה המוכרת. אישה נשואה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד הם נשואים ועד למועד פסק הדין של הגירושין. כיום אנו רואים לא מעט הליכי גירושין אשר לוקחים זמן רב ובמהלכם צריך העל לכלכל את האישה ולשלם לה מזונות מאחר והם עדיין נחשבים נשואים באופן רשמי. בהנחה והבעל איננו ממלא חובה זו קיימת באפשרותה של האישה להגיש תביעת מזונות אשר תחייב את בעלה לשלם מזונות.

כמו כן, באותה הנשימה מזונות אישה הם סכום כספי אשר יכולה לתבוע האישה גם לאחר שפירקו את התא המשפחתי והתגרשו על מנת להמשיך לקיים רמת חיים זהה לזו שניהלה בזמן שחיה עם בעלה. מדובר באחת התביעות הפופולריות ביותר שצריכה להיעשות יחד עם עורך דין המתמחה בתחום.

"האם הבעל מחויב לשלם מזונות אישה לאחר הגירושין?"

יש לך שאלות משפטיות – אנחנו כאן בשבילך! קבעו פגישה עם עוה"ד מאיר ותשובות מקצועיות תקבלו מייד

הלכה למעשה הגבר מחויב לכלכל את האישה עד לסיומם של הליך הגירושין, ברגע בו מתקבל פסק הדין המחייב את האישה בגט אנו רואים כי הבעל פטור לחלוטין מתשלום דמי מזונות. יחד עם זאת ניתן להגיש תביעת מזונות אישה לאחר מכן על מנת שתוכל להמשיך האישה לחיות את חייה באיכות חיים אליה התרגלה.

תשלום דמי מזונות אשה נועד להבטיח את קיומה של האישה בתקופת פרידת בני הזוג ובטרם התגרשו, כך שהם עדיין נחשבים כנשואים לכאורה, על אף שהם אינם חיים עוד יחדיו.

על פי ההלכה, גם במהלך תקופה זו על הבעל למלא חובותיו כלפי האשה, ובין היתר להשתתף בהוצאות קיומה, וזאת עד למתן הגט והשלמת הגירושין.

חיוב הבעל לשאת במזונות האשה פוקע ביום מתן הגט, ועל כן הבעל אינו חייב לשאת במזונותיה לאחר גירושיה, גם אם יש להם ילדים משותפים ו/או הם היו נשואים שנים רבות, אלא אם כן הוא הסכים לכך מפורשות במסגרת הסכם ממון או הסכם גירושין שנערך בין בני הזוג.

גם דמי מזונות אישה נקבעים בהתאם למצבם הכלכלי של בני הזוג, ולרמת החיים שלה הורגלה האשה בתקופת נישואיהם וחייהם המשותפים.

יחד עם זאת, במידה והאשה בוחרת לעבוד והינה משתכרת כדי צרכיה ו/או בכל מקרה שיש לה הכנסה ממקור כלשהו, כגון דמי שכירות, דמי אבטלה, קצבאות ביטוח לאומי, וכד', הבעל יכול לטעון לפטור מתשלום מזונות האשה, בנימוק לפיו "מעשה ידייה", קרי, הכנסתה, יהיו "תחת מזונותיה".

אולם, במידה והכנסתה אינה מספיקה לה לשמור על רמת חייה, על הבעל עדיין להשלים זאת במסגרת תשלום מזונותיה.

כמו כן, במידה והבעל מסרב לתת לאשה גט ומעכב את גירושיהם ללא עילה מוצדקת, ישנם מקרים בהם פוסקים לחובתו דמי מזונות לאשה, גם אם יש לה הכנסה מספקת, המכונים "מעוכבת מחמתו", וזאת במטרה להפעיל לחץ על הבעל הסרבן ולזרזו לתת את הגט.

מועד תחילת תשלומי מזונות

החיוב בתשלום דמי מזונות יכול להיעשות בשתי דרכים: במסגרת פסק דין, אשר נפסק בתביעה למזונות שהוגשה בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או במסגרת הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

ברם, כידוע, הליכי תביעת המזונות ו/או הגירושין עלולים לא פעם להתארך זמן רב. ולכן, עם הגשת כתב ההגנה או בחלוף המועד להגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים באופן מיידי, הן עבור האשה, והן עבור הילדים, וזאת בהתאם לסעיף 265 לתקנות סדר הדין האזרחי.

מטרת תשלומי המזונות הזמניים הינה לשמור על רמת החיים של האשה והילדים כפי שהייתה בתקופת הנישואים וזאת עד לסיום בירור תביעת המזונות/הגירושין, ובמטרה למנוע שינויים קיצוניים ברמה זו.

הדין הדתי ומקור החיוב

החיוב בתשלום מזונות האישה נובע מסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אשר קובע כי: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". לפיכך אנו רואים כי כל אדם יקבל את דינו בהתאם לדת אליה הוא משתייך, יהודי יפעל לפי הדין הדתי היהודי. בהתאם לדין העברי החל על בני זוג יהודים אנו רואים מספר חובות של הבעל כלפי אשתו.

• "אנא אפלח(אני אעבוד) ואוקיר ואזון ואפרנס ואכלכל" – אחת מן החובות העיקריות של הבעל הוא לשאת במזונותיה של האישה, משמע לפרנס את אשתו לאורך כל חיי הנישואין.

כאשר אנחנו יורדים לעובי הקורה אנו רואים שישנו שוני בין מזונות ילדים למזונות אישה, מזונות ילדים לרוב יהיו לשם הבטחת צרכיהם ושלא יפגעו כתוצאה מפירוק התא המשפחתי. יחד עם זאת מזונות אישה הוא תחום רחב הרבה יותר מאחר והמטרה במזונות אלו שאיכות חייה של האישה לא תפגע כלל כתוצאה מן הפרידה והיא תוכל להמשיך באיכות חיים זהה לזו שהורגלה עם בעלה – כמו שנאמר בהלכה "עולה עימו ואינה יורדת".

• "עולה אימו ואינה יורדת" – האישה צריכה להישאר באותה רמת מחייה אליה הרגיל אותה הבעל במרוצת השנים. מזונות אישה צריכים לכלול את כל הצרכים של האישה מהקטן לגדול – החל מביגוד והנעלה, אחזקת בית, משכנתא, רכב, חוגים, שכר דירה, מזון ושאר הוצאות אחרות אותן הייתה נוהגת להוציא כאשר חיה עם בעלה.

האם אישה עובדת זכאית לקבל מזונות?

העתיד שלך חשוב – קבל/י ייעוץ משפטי מותאם אישית, קבעו פגישה עם עו"ד מאיר עוד היום.

כאשר אנחנו יורדים לדין הדתי אנו רואים כי ככל שהאישה עובדת וההכנסות שלה הינן מספיקות כדי לכסות את צרכיה ואת איכות החיים אליה התרגלה לפני יכול הבעל ו/או הגרוש לטעון כי כל התשלומים ו"מעשה ידיה" יהיו "תחת מזונותיה". לפיכך ניתן להסיק כי אישר המתפרנסת בצורה מספיקה לאיכות החיים שלה לא תהיה זכאית לקבל דמי מזונות. יחד עם זאת אישה אשר מתפרנסת וההכנסה שלה אינה מספיקה כדי לחיות באיכות החיים לה התרגלה תוכל לבקש מבעלה לממן את השאר.

אם אנחנו מסתכלים אחורה בשנים ולפי הדין הדתי אנו רואים כי אישה אשר במהלך חיי הנישואים לא יצאה לעבוד איננה חייבת לעבוד גם לאחר מכן, יחד עם זאת אנו רואים לא מעט תקדימים והרחבה של הפסיקה בשנים האחרונות בנושא המזונות כאשר הטענה כי אישה צעירה ובריאה יכולה לצאת להשתכר בכבוד. לפיכך נשים אשר ישארו בבית ללא עבודה יקחו בחשבון כי בית המשפט "ינכה" את פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלה מן דמי המזונות העתידיים.

"מעוכבת מחמתו"

אל תעברי את התהליך לבד – קבלו תמיכה מקצועית! קבעו פגישת ייעוץ עם עו"ד מאיר.

המקרה היחיד בו אישה תהיה בעלת הכנסה מספקת לחיות באיכות החיים אליה היא התרגלה ובאותה נשימה לקבל מזונות אישה יהיה אך ורק במצב בו היא תהיה "מעוכבת מחמתו". ישנם לא מעט מצבים בהם בית הדין הרבני נותן לבני הזוג פסק דין להתגרש אך יחד עם זאת הבעל מסרב לתת לאישה גט. במקרים כאלו תוכל האישה לגשת אל בית הדין ולבקש תביעת מזונות אישה מאחר והיא "מעוכבת מחמתו". מטרה נסתרת של תביעה זו היא לגרום לבעל לשנות את צורת החשיבה שלו, להתחיל לשתף פעולה ולפרק את התא המשפחתי באופן רשמי תוך מתן גט.

מזונות זמניים – מה זה אומר?

קח/י את הצעד הראשון להבטחת העתיד המשפטי שלכם – קבע/י פגישת ייעוץ עם עו"ד לוסי מאיר עוד היום!

אנו מניחים שיצא לכן לשמוע על המונח "מזונות זמניים" אך אתן לא בטוחות מה זה בדיוק אומר. כאשר אנחנו מדברים על מזונות זמניים אנו מדברים על מזונות אשר ניתנים במטרה לשמור על איכות החיים של האישה ושל הילדים עד שתתברר תביעת המזונות ותהיינה תשובה בנושא.

לפי תיקון 9 לתקנות סד"א(אשר ניתן בשנת 2012) אנו רואים כי אישה אשר הגישה תביעת מזונות איננה צריכה לחכות לבירור התביעה כבעבר והינה זכאית לקבל תשלום מזונות זמניים יחד עם הגשת כתב התביעה. תיקון זה נועד למנוע מצב בו הילדים והאמא יפגעו כתוצאה מן פירוק התא המשפחתי ובמקרים בהם יחליט האב לנצל את כוחו ולהתחמק מן החובות שלו.

"אישה מורדת – מה זה אומר?"

כאמור על פי הדת ישנן ארבע חובות של האישה כלפי בעלה, יחד עם זאת רק פגיעה בחובה אחת מהן תחשיב אותה כאישה מורדת. על פי הדין הדתי חייבת אישה לקיים יחסי אישות עם בעלה יכולה להיחשב כאישה מורדת. אישה מורדת מחיי אישות עלולה להפסיד את כל זכויותיה הקשורים לעולם הנישואין ואף את הזכות לקבל מזונות אישה מבעלה.

קיום יחסי אישות נחשבת לחובת נישואין כלפי הבעל לאישה וכלפי האישה לבעל, רק סירוב באופן מוחלט וחסר תקדים לחיי אישות ייחשב כמרידה. יחד עם זאת בהנחה ולא תעמוד האישה בשלושת החובות שנותרו לה לא תיחשב מורדת מאחר ואין האישה שבוית חרב וצריכה להיענות לבעל בכל עת.

יחד עם זאת ישנם מקרים בהם האישה תחליט לא לקיים יחסי אישות עם בעלה אך עדיין תהיה זכאית לקבל תשלום דמי מזונות, ניתן לראות לא מעט מקרים כאלו – כאשר הגברי מקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, כאשר הגבר מתנהג באלימות מילולית ו/או אלימות פיזית כלפי האישה ואפילו במקרים בהם הגבר בחר בעצמו לעזוב.

"האם יש מצבים בהם תישלל זכות המזונות לאישה?"

כדי להבטיח ת זכויותייך ולקבל ייעוץ משפטי מדויק ומתואם אישית, פנה אלחנו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ עם עו"ד מאיר

הדין המתייחס אל מזונות האישה הינו דין דתי, לכן אם יוכח כי האישה בגדה בבעלה ו/או מרדה בו לפי הדין הדתי היא לא תהיה זכאית לקבלת תשלום מזונות. במקרים רבים בהם האישה בוחרת לעזוב את הבית מרצונה פוגעת גם היא בזכות שלה לקבל מזונות. יחד עם זאת כל מקרה נבחן לגופו וצריך להוכיח את הסיבות בגינן האישה עזבה את הבית. מקרים בהם האישה עזבה כתוצאה מהזנחה, אלימות מילולית ואלימות פיזית אינן יפגעו בזכות שלה לקבל תשלום מזונות.

תביעת מזונות אישה ללא עורך דין – האם זה אפשרי?

פגשנו במרוצת השנים נשים רבות אשר תהו האם כדאי לתבוע תביעת מזונות אישה ללא עורך דין מאחר ועושה רושם כי "החוק" נמצא איתן או שמא עדיף להן לעבור את התהליך עם עורך דין המתמחה בתחום. הלכה למעשה כל אישה יכולה לגשת ולתבוע תביעת מזונות אישה ללא עורך דין, יחד עם זאת אם אנחנו מסתכלים על ניסיון העבר של המשרד אנו רואים מדי שנה מאות נשים אשר ניגשו לתהליך לבד ללא שום ניסיון ומצאו את עצמן מבזבזות משאבים רבים, זמן וכסף.

הגנה על הזכויות שלך מתחילה כאן! קבע/י פגישת ייעוץ עם עו"ד מאיר ותתחילו לפעול נכון.

על מנת שתוכלו להימנע ממצב בו אתן מבזבזות זמן ורק לאחר מכן פונות אל משרד עורכי דין במטרה לשים פלסטר על הפצעים שיצרתם אנו מציעים לכם כבר מבעוד מועד לעבוד יחד עם עורך דין המתמחה בעולם הגירושין ותביעת מזונות אישה בפרט. עלינו לזכור כי גירושין ופירוק התא המשפחתי ביום אחד הוא תהליך מאוד אמוציונלי אשר מוציא מאיתנו לא מעט – לכן אנו נרצה לעבוד עם אדם אובייקטיבי בעל ניסיון ומוניטין בתחום המשפט.

מהי החשיבות בעבודה עם משרד עורכי דין בעל ניסיון בתביעות מזונות?

ישנה חשיבות רבה למשרד עורכי דין איתו אנו נבחר לעבוד במהלך תיק גירושין ו/או תביעת מזונות, מחיפוש קטן באינטרנט וברשתות החיפוש ניתן למצוא לא מעט עורכי דין אשר מציעים את שירותיהם בעולם הגירושין לצד תביעות מזונות אישה. יחד עם זאת לא כל עורך דין הינו מתאים למלאכה, אנו נרצה לעבוד עם עורך דין בעל ניסיון ומוניטין בעולם הגירושין אשר עיקר דיני גירושין ותביעות מזונות הינו עיקר עיסוקו.

כאשר אנחנו מדברים על תביעות מזונות אישה אנו מדברים על תהליך אמוציונלי ומורכב אשר דורש לא מעט תעצומות נפש, ראייה אובייקטיבית וחכמה על הסיטואציה ממבט על ולעיתים גם פתרונות יצירתיים למקרים מורכבים – לכן אין מן הנמנע שאנחנו נצטרך בצד שלנו משרד עורכי דין בעל ניסיון בתחום.

כיצד לבחור משרד עורכי דין המתמחה במזונות אישה?

בחירת עורך דין לשם תביעת מזונות אישה איננה מלאכה קלה ומדובר בבחירה קריטית אשר עלולה להשפיע בצורה ישירה על כל התנהלות התיק ועל תוצאותיו, כיום קיימים לא מעט עורכי דין בתחום ואנו רואים אנשים רבים אשר הולכים לאיבוד בתוך כל ההיצע הזה. השאלה הנשאלת היא – "איך למצוא את משרד עורכי הדין הטוב ביותר עבורי?", בדיוק לשם כך החלטנו לעשות לכם מעט סדר וריכזנו לכם מספר נקודות שיעזרו לכם לבחור בצורה הטובה ביותר את משרד עורכי הדין עבורכם:

• ניסיון לצד ותק של המשרד – אחד הדברים החשובים ביותר הם הניסיון לצד הותק של המשרד איתו אנו נבחר לעבוד. הניסיון והותק של המשרד מעידים לא מעט ונותנים לנו מעט ביטחון. משרד בעל ניסיון ידע איך לגשת בדרכים יצירתיות אל מקרים מורכבים ויתרגם את הצלחות העבר להצלחות לעתיד, חשיבות גבוהה יש לניסיון ול-ותק של המשרד.
• מוניטין המשרד – משרד אשר פועל מספר שנים צבר לעצמו מוניטין, אנו ממליצים לכם לבדוק מה הוא המוניטין של המשרד איתו אתם בוחרים לעבוד. המוניטין יספר לנו לא מעט על הדרך בה המשרד ועורכי הדין בו ניגשים למלאכה עם לקוחות, על הצלחות בתיקים ועל הדרך שבה הקולגות והלקוחות שלו מסתכלים עליו.
• התמחות בעולם הגירושין והמזונות – בניגוד למה שאנשים רבים חושבים לא כל עורך דין מתאים למלאכה, ישנם עשרות אלפי עורכי דין בשוק כאשר כל אחד מהם מתמחה בתחום מסוים. אנו ממליצים לכם לגשת אך ורק אל משרד אשר עיקר עיסוקו הוא התמחות בעולם הגירושין והמזונות – כך תוכלו לדעת שאתם נמצאים במקום שישרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים שלכם ואין זו עבודה "צדדית" אותה המשרד לקח.
• המלצות – אנו חיים בעידן דיגיטלי בו ניתן לצרוך מידע מאוד בקלות, אנו מציעים לכם לבדוק בדיקת רקע אודות המשרד איתו אתם תבחרו לעבוד. דרך חיפוש ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש תוכלו למצוא מידע רב אודות המשרד, פועלו ואפילו על תיקים שצלחו במסגרת העבודה עם המשרד. כמו כן אנו ממליצים לכם לדבר עם חלק מחוג לקוחותיהם אשר טופלו במקרים דומים – אלו ידעו להעיד בצורה הטובה ביותר על התהליך שעברו ולתת את ההמלצות שלהם.
• זמינות – פגשנו לא מעט לקוחות במרוצת השנים אשר הגיעו אל משרד עורכי דין, נפגשו לפגישה עם עורך דין מסוים אך כתוצאה מחוסר זמינות הוא לאו דווקא היה העורך דין המטפל בתיק והתיק שלהם עבר בין מספר בלתי מבוטל של ידיים. בדקו שאת התיק שלכם ינהל עורך דין אחד לאורך כל ההליך, אותו עורך דין צריך להיות זמין אליכם לכל שאלה ופנייה. עלינו לזכור כי תוצאות התיק עלולות להשפיע בצורה ישירה על איכות החיים שלנו ועל המזונות אותן אנו מקבלות.
• קרבה גיאוגרפית – ישנם דברים רבים עליהם אנו נרצה לשים את הדגש אחד הדברים המרכזיים עליהם אנו שמים את אור הזרקורים הוא דווקא עניין הקרבה הגיאוגרפית. אם אתם גרים בקריית שמונה סביר להניח שאתם לא תהיו מעוניינים לעבוד עם משרד עורכי דין באילת טובים ככל שיהיו. אנו נרצה לעבוד אל מול משרד עורכי דין אשר נמצא באזור קרבת המגורים שלנו או במרחק נסיעה סביר – כך נוכל לקבל מענה מהיר ואיכותי במרחק קצר מאיתנו. כמו כן, גם התיק יטופל בבית משפט בו משרד עורכי הדין כבר מזמן הפכו "לחברים".
• היפגשו עם עורך הדין – עורך דין מוצלח וטוב ככל שיהיה צריך להיבחר בהתאם לאינטואיציה ולתחושות הבטן שלכם, עליכם לזכור כי אותו אדם הולך ללוות אתכם לאורך כל התהליך, תהליך אשר צפוי להיות אמוציונלי ובמהלכו תעברו לא מעט מהמורות. לכן אנו מציעים לכם לפגוש את עורך הדין איתו אתם מתכוונים לצאת למסע ולשאול את עצמכם – "האם זה עורך הדין איתו אנו ארצה לעבור את התהליך?", "האם אני סומך עליו מספיק שהמלאכה תעשה בצורה נקייה, אובייקטיבית וחכמה?"
• הצלחות של המשרד בתיקים קודמים – תיקי העבר יכולים להעיד לא מעט על הדרך שבה המשרד יפעל גם בתיקי העתיד, בקשו לראות תיקי עבר של המשרד ושל עורך הדין איתו אתם תבחרו לעבוד מעולם הגירושין ככלל ותביעות מזונות אישה בפרט.

אל תחכ/י שהמצב יסתבך – קבע/י פגישת ייעוץ עם עו"ד מאר וקבל/י פתרון מותאם וליווי משפטי מקצועי ורגיש.

משרד עורכי דין לוסי מאיר – מתמחים בדיני גירושין ותביעות אישה

משרד לוסי מאיר הינו אחד המשרדים המוערכים והמובילים ביותר בישראל כיום בעולם דיני המשפחה, לאורך השנים הוביל המשרד אינספור תיקים בתחום דיני המשפחה ופיתח היכרות מעמיקה עם מגוון רחב של שחקנים במגרש המשפטי. עורכי הדין של המשרד פועלים ללא לאות לשם הבטחת זכויות האישה ומספקים מעטפת רגשית ומשפטית מלאה.

התחילו את המסע המשפטי בנוגע למזונות אישה – בביטחון, צרו קשר לקביעת פגישת ייעוץ והתקדמו בצעד הנכון!

לחצו כאן לפנייה ולקבלת ייעוץ מהיר בעניין מזונות

הפוסט מזונות אישה הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר

במספר פסקי דין תמצאו כי בתי המשפט קובעים באופן כללי ובכפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה – כי נראה נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת בכ-25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב בו לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.

זה באופן כללי, אולם ניתן לראות הפחתות שונות באחוזים שונים כאשר נקבעת משמורת משותפת או הסדרי שהייה שיוויונים.

הפוסט פסקי דין בענייני משמורת משותפת ומזונות הופיע ראשון בעו"ד לוסי מאיר